אבי מוגרבי: זכות הצעקה
בעקבות סרטו של אבי מוגרבי "נקם אחת משתי עיני" .
23/04/2005
ילדים עומדים מול שער בגדר . תיקים על הגב . שמש . חוזרים מבית הספר. מחכים שהשער ייפתח .
מן העבר השני של הגדר ג'יפ ממוגן . חיילים ממוגני שכפץ וכובעי פלדה דורשים מן המצלמה להסתלק. שטח צבאי סגור.
המצלמה דורשת צו . לחיילים אין . מתפתח דיון עקר . חיילים מול מצלמה . הילדים בשמש . מחכים .
אינצידנט שולי . לא מוביל לשום מקום . מן הסתם עוד סיקוונס שייזרק לפח .
אבל אז , פתאום , משום מקום , המצלמה צועקת .
האיש שמאחורי המצלמה אינו נראה . המצלמה עצמה , באופן ספונטני , בלתי מתוכנן , מעומק ליבה הצלמני , צועקת – "תפתחו את השער ! הילדים עומדים בשמש ! ".
מהפכה .
אנו, עושי סרטים תיעודיים , למדנו להסתתר מאחורי המצלמה . להשתמש בה כמו במיקרוסקופ , בטלסקופ, כאיזמל מנתחים . מכשירים עשויים מתכת . ביקשנו להשתמש ביכולת הטכנית של המצלמה כדי לראות מבעד לדברים . הסתתרנו מאחוריה . השתמשנו באלם שלה . העקיפין היו אחד מכללי המשחק .
וכאן – ישירות – מעומקי עומקיה – בלי לעשות חשבון לאף אחד – אפילו לא לעצמה – בלי מניפולציות – ללא כל התחכמות - היא צורחת , צווחת , זועקת מעומק ליבה המתכתי את הדבר הפשוט כל כך , הכל כך מובן מעצמו –
"תפתחו את השער ! הילדים עומדים בשמש !"
יהיה , כמובן , מי שיאמר – "ויפתח אלוהים את פי האתון ותאמר ."
ואני אומר מצלמה מלשון צלם . בצלם אלוהים ברא את האדם .
במקום שאין איש , שם יש מצלמה .
אבי מוגרבי , אני מצדיע לך .